ניגונים

 כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. (דברים כ, י"ט)                    

 פעילויות בעקבות השיר

 הידעתם?!

1. מעגלי שיח: שיח שעיקרו הכרת תודה לערכים, למסורת ולחינוך של 

הבית. מה מאפיין את המשפחה שלכם? מה הערכים המובילים? מה אתם אוהבים לעשות יחד? אילו רגשות מתעוררים בכם כשאתם חושבים על הבית? האם אני דומה להוריי, במה? במה אני שונה? מה ההורים היו אומרים עלי (חוזקות, חלומות, מטרות, תחביבים, חברים)

2. דמיון מודרך: הציעו לתלמידים לעצום את עיניהם, השמיעו את מנגינת השיר בעוצמה נמוכה ובלי המילים והקריאו קטע של דמיון מודרך: בשתי הדקות הבאות חישבו על ארוחה משפחתית או על אירוע משפחתי שמח שחוויתם לאחרונה. הרגישו את האווירה ונסו לחוות אותה מחדש. איפה נערך האירוע?  איך הוא נראה? מתי? מי היה נוכח?  דמיינו את הריחות, הקולות, הניגונים, מה לובשים בני המשפחה, מי מדבר עם מי, על מה מדברים, מה אתם לובשים? התמקדו ברגע אחד משמעותי בארוחה, היו ברגע הזה בשקט עם עצמכם.. הקשיבו לרגע ולמוזיקה המתנגנת ברקע..כשנוח לכם פיקחו את העיניים. תנו למוזיקה להתנגן עד סופה ואז שאלו האם מישהו מוכן לשתף בחוויה האישית.

3. זיכרון מבית ההורים - בקשו מהתלמידים לצלם תמונה מהבית, לצייר את הבית, או חפץ בבית, להביא עימם חפץ, לכתוב משפט שגור בבית, שיר ששרים בבית בקביעות, מנהג משפחתי, משחק שמשחקים במשפחה, חוויה ייחודית. התלמידים שיבחרו בכך יציגו בפני תלמידי הכיתה את מה שבחרו תוך שהם מתייחסים לכמה היבטים: מדוע בחרו במה שבחרו להציג? מה המחשבות והרגשות שמתעוררים בהם סביב הבחירה האישית? למה היה חשוב להם לשתף את כלל החברים/החברות? האם התייעצו עם מישהו מבני המשפחה בנוגע לבחירה? מה ממה שבחרו יילך איתם הלאה בחיים? ואולי אפילו יעבור כמסורת משפחתית? 

4. כתיבת מכתב תודה להורים 

אחד השירים המבטאים באופן מיוחד ומרגש את הזיקה של הדור הצעיר של הציונות, לפני קום המדינה, אל מסורת הוריו שכביכול נזנחה ונשכחה, אך שבה ומתחזקת עם השנים.

המשוררת פניה ברגשטיין עלתה לארץ מברה"מ (כיום פולין) כשהייתה בת 22, והתיישבה בקיבוץ גבת, שם קיוותה לפתוח חיים חדשים, אולם מצב בריאותה הידרדר והיא נפטרה כעבור עשרים שנה בלבד. הוריה ואחיה הצעיר נספו בשואה.

פניה כתבה רבות לילדים, ורבים משיריה התפרסמו. בשיר זה היא מביעה את אהבתה וגעגועיה לבית ההורים, לניגונים ששמעה בו מילדותה ולאווירה שהייתה בו. השיר מבטא את תחושת המחויבות של ילדים להוריהם,  הכרת תודה לערכים, למסורת ולחינוך שקבלו בבית. "שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי... עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים."